Description

השמפניות של מישל גונה היו סוד מקצוע של אנשי יין מעודכנים בפריז ולונדון, ורק בשנים האחרונות, עם דיוק הייננות הם הפכו להיות בית נחשק בקרב סומליירים רבים בעולם. השמפניה שבידיכם עשויה בשיטה המסורתית. אז איך זה נעשה אתם בטח שואלים? ובכן, לאחר הסחיטה עובר מיץ הענבים תסיסה ראשונה במכלים, ומתקבל יין לבן יבש עם כ- 10% אלכוהול. היין מבוקבק בבקבוקים עמידים במיוחד שכן בהם ימשיך תהליך הייצור. כעת מוסיף היינן את “הליקר דה טיראז'”, תערובת של יין רזרב שנותן אופי, סוכר ושמרים. הבקבוק נסגר בפקק כתר רגיל, ומתחילה תסיסה שנייה, תסיסה איטית ומבוקרת השומרת על עידונו של היין במטרה להקטין ככל הניתן את קוטר הבועות. עם סיום התסיסה השנייה, כשלחץ הגז מגיע קרוב ל- 6 אטמוספירות, מתחיל תהליך ההפרדה, הנקרא “רמואז'”. הבקבוקים מוכנסים במצב אופקי למתקן ועוברים תהליך של סיבוב והטיה, עד למצב אנכי לחלוטין כאשר צוואר הבקבוק פונה כלפי מטה. המשקעים והשמרים המתים מתרכזים בצוואר הבקבוק בצמוד לפקק המתכת, באופן המאפשר את הפרדתם מן היין. בסופו של הרמואז׳, במצב האנכי, מוכנסים צווארי הבקבוקים לתמיסת הקפאה, פקק המתכת נשלף ועמו כל המשקעים. בשלב זה מוסף הדוזאז’, תערובת של שמפניה וסוכר, שהיא שקובעת את דרגת היובש ומעניקה ליין את מאפייניו הסופיים, ומהווה את חתימת הבית. כאמור השמפניות של גונה מצויים תמיד בקרב השמפניות היבשות ביותר בשמפיין, וזו שבידיכם היא בדרגת ׳אקסטרה ברוט׳ עם כ-5 גרם סוכר בלבד, כך שהיא יבשה מאד, רעננה ועם משחק מינרלי נהדר של אוטוליזה שמקורה במגע הארוך עם המשקעים של למעלה מ-5 שנים. זהו ׳בלאן דה בלאן׳, כך שהוא עשוי על טהרת זן השרדונה, אך משלושה מקורות פרי שונים באזור שמפיין; מהכפר מניל גראן קרו שבקוט דה בלאן, מהכפר וינדיי שבקוט דה סזאן, ומאזור מונגה Mountgeux שעל יד העיר טרואה. זהו יין בראש ובראשונה ורק אחר כך שמפניה, ולא כזה של אפריטיף בלבד, אלא לכאלה האוהבים מורכבות, עניין ומשך אנרגטי בחך. לוו איתו ארוחת פירות ים או קרודו ים, אבל למעשה למה שלא תעשו כפי שמקובל בשמפיין ותיהנו איתו לאורך כל הארוחה.